ד"ר רזניק ויקטור
 
מנהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז בבית החולים מאיר פסיכיאטר מומחה ,מטפל בבעיות חרדה ודיכאון, התמכרות, הפרעות קשב וריכוז, הימורים

 

מונך הפרעות קשב וריכוז יחסית חדש, ונכנס לשימוש מקצועי בסוף שנות השישים במאה הקודמת ורק בעשרים שנים אחרונות החל לחלחל לתודעה הציבורית. לפני זה הפרעה זו הייתה מכונה כפגיעה מוחית מינימלית והייתה יותר קביעת עובדה לגבי תכונות של בן אדם, ולא משהו שאפשר וצריך לטפל .

מבוגרים של היום, מעל גיל 40, יגידו: "בזמננו לתופעה קרו שובבות, עצלנות, חוסר מוטיבציה וכו´ " וחלק ניקר מהציבור לא מסכים להתערב תרופתית בבעיה, שלדעתם נמצאת בתחום המשמעת, כוח רצון ואחריות של הפרט. וגם דיון ציבורי ממוקם סביב מוסריות ההתערבות "כימית" בחיי ילדנו. אני, כרופא וכאבא, בעד ההתערבות אך הרבה יותר זהירה, מושכלת ותחת הפיקוח של אנשי מקצוע מיומנים בתחום.

כידוע, יותר מחצי מהפרעות קשב וריכוז ממשכים להתקיים בחיים הבוגרים. ולמרות שבן אדם הבוגר מחליט עבור עצמו לבד, עדיין נשארים הרבה ספיקות מסוג: "האם אני כל כך מופרע, שצריך לקחת תרופות?", האם אני כל כך חלש, שלא מסוגל להתמודד עם בעיותיי בכוחות עצמי?". אין תשובה אוניברסלית לכל בן אדם, שאובחנה אצלו הפרעת קשב וריכוז, אבל, בהחלט יש חובה לתת למטופל את כל המדע, בכל הרבודים , כך שהחלטתו תהיה שקולה ועניינית.

קריטריונים של אבחנה ADHD, לא חדים מספיק ומשארים לא מעט מקום לסובייקטיביות של המאבחן. אין די כלים, על-מנת לנטרל סיבות, שנהוג לכנות פסיכולוגיות, שגם יכולים להסביר קשיים בתפקוד הביצועי, חוסר ארגון ושליטה עצמית. כך, לדוגמה, מחלת חרדה, במיוחד אצל מתבגרים, יכולה להראות כהפרעת קשב וריכוז.

כך או אחרת, מאחורי אבחנה " הפרעות קשב וריכוז" נמצא בן אדם, שרוצה להיות מעורך, לתפוס מקום מספק בחברה ולהיות שלם עם עצמו, ובהחלט למצות את כל יכולותיו.

בפועל, ברוב המקרים, אנו רואים שילוב של מספר גורמים סיבתיים בתמונה הקלינית כוללת של ADHD, אצל מבוגרים, המעורבות פסיכולוגית/אישיותית תופסת מקום עוד יותר משמעתי, ולכן התערבויות טיפוליות לא מסתיימות בבחירת מינון מתאים של ריטלין לסוגיו בלבד.


onenet web apps